פסק-דין בתיק ב"ל 14421-11-08

1.                התובע הגיש לנתבע ביום 3.2. 08 תביעה להכרה בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 11.8.08, בנימוק כי אין לתובע ירידה בכושר שמיעתו בשיעור 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, בתדירויות הדיבור כדרישת סעיף 84א(א)(2) לחוק. כמו-כן, אף אם התובע היה עונה על תנאי זה, הרי שתביעתו להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה היתה נדחית בהתאם להוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק, בהיעדר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי המעידות על פגיעה בתפקוד עקב הטנטון.

כנגד כך הוגשה התביעה שלפנינו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת והשתלשלות העניינים בהליך

2.                התובע, יליד 1972, עובד מזה שנים רבות כמכונאי ומתקין מערכות מים וצנרת במוסכים, ובמסגרת עבודתו זו הוא חשוף לרעש מזיק.

3.                התובע נפגע ביום 3.3.04 בתאונה אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה (להלן - תאונת העבודה), ובין היתר נחבל בראשו. ועדה רפואית שהתכנסה בעניינו של התובע קבעה לו 0% נכות בגין ליקוי השמיעה והטנטון שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מתאונת העבודה. בשנת 2007 הגיש התובע תביעה להחמרת מצב שמיעתו כתוצאה מתאונת העבודה ותביעתו נדחתה.

4.                ביום 3.2.08 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בליקוי השמיעה והטנטון, מהם הוא סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודה, בהתאם להוראת סעיף 84א לחוק. התביעה כאמור נדחתה מהטעמים המצוינים לעיל.

5.                כפי שפורט בהרחבה בהחלטה מיום 13.12.11, כבר בישיבה המקדמית שנערכה ביום 15.7.09 הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה בתיק וצירף הצעה מטעמו המפרטת את העובדות והשאלות שיש להעבירן למומחה. במעמד הדיון, הצהיר ב"כ התובע כי הצעת הנתבע מקובלת עליו באופן כללי, אך הוא מבקש "להכניס בה תיקונים" ולשם כך ניתנה לו שהות בת 21 יום ממועד הדיון. משלא השכילו הצדדים להגיע להסכמות ביניהם בנוגע לתשתית העובדתית והשאלות הרלבנטיות לעניין מינוי מומחה יועץ-רפואי מטעם בית הדין, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית והתיק נקבע לדיון הוכחות, אשר נדחה פעמיים בהיעדר התייצבות התובע ובא-כוחו ובפעם השלישית לא התקיים הדיון, בשל היעדר התייצבות התובע עצמו.

6.                בפתח דיון ההוכחות שנקבע ליום 2.4.12, אליו הוזמנו הצדדים לבירור המחלוקות הנותרות ביניהם לצורך קביעת תשתית עובדתית למינוי המומחה, הצהיר ב"כ הנתבע כי דין התביעה להידחות אף בהתאם להוראת סעיף 84א(א)(3) לחוק, הואיל ותביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה עקב החשיפה לרעש בעבודה הוגשה לנתבע רק ביום 3.2.08, בחלוף יותר מ-12 חודשים מהיום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה, בשנת 2006. עם זאת, טען הנתבע כי הינו מסכים להפניית שאלה למומחה שימונה מטעם בית הדין לבדיקת קיומה של החמרה במצב שמיעתו של התובע בין בדיקות השמיעה משנת 2006 לבין הבדיקות המאוחרות יותר מהשנים 2007-2008, בנוסף לשאלה בדבר הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לתנאי עבודת התובע וחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו.

7.                במעמד הדיון השיב התובע, כי המדובר בטענה חדשה ומפתיעה שעל הנתבע היה להעלותה בהזדמנות הראשונה, ולא בשלב בו הועלתה, לאחר כארבע שנים ממועד הגשת התביעה. עוד טען התובע, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וביקש שהות להגשת תגובה בכתב. בתגובתו, ביקש התובע לדחות את טענת הנתבע תוך חיובו בהוצאות לדוגמא. כן נטען, כי מדובר בטענה מקדמית להתיישנות התביעה שעל הנתבע היה להעלותה בהזדמנות הראשונה, כאשר אין חולק שנימוק דחייה זה לא צוין במכתב הדחייה. זאת ועוד, טענה זו של הנתבע לפיה ליקוי שמיעת התובע תועד בבדיקות משנת 2006 סותרת, מניה וביה, את טענתו במכתב הדחייה ולפיה התביעה נדחית בהיעדר עדות לירידה בכושר שמיעת התובע כדרישת החוק. עוד נטען, כי תנאי הסף הקבוע בסעיף 84א(א)(3) לחוק אינו מתאים לשיטתנו המשפטית. עוד ביקש התובע בתגובתו, לראות בתביעה להחמרת המצב מחודש 01/2007 כתביעה הרלבנטית לענייננו, והמקיימת אחר דרישת סעיף 84א(א)(3) לחוק, כאשר לדידו יש למנות את 12 החודשים ממועד זה ואילך.

8.                בהחלטה מיום 23.7.12, קיבלנו את טענת התובע באשר לפגם שבהתנהלות הנתבע עת העלה נימוק הדחייה החדש בשלב מאוחר של ניהול התביעה, אולם משלא מצאנו בטיעוני התובע בתגובתו כל נימוק לדחיית טענת הנתבע, ובשים לב להלכה לפיה "החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הביטחון הסוציאלי" - קיבלנו את טענת הנתבע כי התובע אינו מקיים אחר התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(3) לחוק; עם זאת, הבהרנו כי משממשיך התובע לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, יש מקום למינוי מומחה-יועץ רפואי בתיק, לבחינת שאלת קיומה של החמרה אפשרית במצב שמיעתו של התובע, בין הבדיקות משנת 2006 לבדיקות הסמוכות למועד הגשת התביעה לנתבע, בשנת 2008.

9.                משלא התגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר חשיפת התובע לרעש מזיק בתקופה מאז עבודתו במוסך "אלימלך רפאל" ועד היום, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 6.11.11 ולאישורי המעסיקים שהתקבלו בעקבותיה, נקבעה התשתית העובדתית שהועברה לעיון המומחה, בזו הלשון:

א.                התובע יליד 1972.

ב.                בתקופה שמאז 01/1989 ועד היום, עובד התובע בעבודות כדלקמן:

(1)        מחודש 1/1989  ועד חודש 12/2001, לסירוגין, במוסך אלימלך רפאל, שם עבד ללא אמצעי מיגון;

(2)        מחודש 10/2003 ועד חודש 3/2004 עבד ב"סאין מערכות ושירותים בע"מ". לא ידוע אם השתמש באמצעי מיגון;

(3)        מחודש 09/2004 ועד חודש 6/2005 במוסך רשת המילניום - במקום עבודה זה עבד התובע עם אמצעי מיגון לאוזניים;

(4)        החל מחודש 11/2005 ועד 7/2011 עבד התובע כפועל בחברת אמרד רדיאטורים;

(5)       לאחר מכן עבד התובע במסגרייה וכמפעיל טרקטורים.

ג.         במהלך עבודותיו המפורטות בסע' (1)-(4) לעיל (לכל הפחות), נחשף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1984.